כח עוצמה בע"מ נ' מועצה מקומית קרני שומרון

פסק דין

כתבי הטענות

1. על פי כתב התביעה ביוני 2005 התקשרו התובעת והנתבעת בהסכם למתן שרותי אבטחה. השירותים סופקו כמוסכם אך ביום 28.7.05 הודיעה הנתבעת באופן חד-צדדי לתובעת כי החליטה להפסיק את ההתקשרות עימה. התובעת טענה כי הביטול ללא עילה ודרשה תשלום עבור שרותים שסופקו אך הפניות לא נענו. יתרת החוב עומדת על סכום התביעה, 64,138 ₪.

על פי כתב ההגנה התובעת לא סיפקה את שרותי האבטחה עליהם סוכם בין הצדדים והפרה הפרות יסודיות את ההסכם – העסיקה מאבטחים ללא הכשרה מתאימה, אשר נעדרו מעבודתם ללא מחליפים וכדו'. בנוסף, היו קיימות בעיות משמעת של המאבטחים והוגשו בעניין זה תלונות תושבים. הנתבעת התריעה לא פעם באזני התובעת על ההפרות. על פי החוזה במקרה של הפרות יסודיות כאמור יש לשלם פצוי מוסכם בסך 50,000₪. לטענת הנתבעת הסכום שנתבע הוא מופרך ואחת החשבוניות הוגשה ל"מרכז קהילתי קרני שומרון" ולא לנתבעת. יתרת הסכום קוזזה כנגד הפצוי המוסכם בשל הפרות החוזה על ידי התובעת.

בכתב התשובה נטען כי ההסכם בוטל על ידי הנתבעת לאחר חודש על אף שתקופת ההתקשרות נקבעה ל-36 חודשים. יש לפרש את תנית הפיצוי המוסכם כלא חלה בנסיבות בהן בוטל הסכם ההתקשרות לאחר חודש. בנוסף, טענת הקיזוז הועלתה לראשונה בכתב ההגנה, שלא בתום לב ועל מנת להתחמק מתשלומי שכר לעובדים. גם לא נמסרה הודעת קיזוז כנדרש. לטענת הנתבעת יש מקום להורות על הפחתת הפצוי המוסכם.

2. מטעם התובעת הוגש תצהיר של מרדכי שחם, מנהל בתובעת. מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של גיורא ראובני - גזבר הנתבעת, של חיים אביטל, ממלא מקום קב"ט הנתבעת ושל אוהד עוזרי, מנהל פרויקטים בחברה הכלכלית למשק וכלכלה.

כל המצהירים נחקרו על תצהיריהם וב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

הטענות בסיכומים

3. לטענת ב"כ התובעת בסיכומיו הואיל והנתבעת הודתה כי מגיע לתובעת סכום התביעה, מדובר בהודאה והדחה ועל הנתבעת נטל הראיה להוכיח כי מגיעים לה הסכומים אותם קיזזה. הנתבעת לא הרימה נטל זה. האמור בתצהירו של מרדכי שחם לא נסתר. מעדותו של שחם עולה כי הלקויים שצויינו לא היו כלל ליקויים, חלק מהאירועים נעשו בתאום, חלק לא התרחשו ובחלקם אירעו במשימות שלא היו באחריות התובעת. מעדותו עולה כי ככל שהיו לקויים מינוריים הם תוקנו בשטח על ידי התובעת. אשר לעדי הנתבעת טוען ב"כ התובעת כי מרבית תצהירו של אוהד עוזרי הוא בגדר עדות שמיעה ובעדותו נתגלו סתירות. לטענת התובעת גם תצהירו ועדותו של גיורא ראובני עיקרם עדות שמיעה, או סברה. כך גם עיקר עדותו של חיים אביטל שלטענת התובעת מונע משיקולי נקם כנגדה, כשכל המסמכים שהובאו על מנת להוכיח את טענת ההפרה אינם קבילים. לטענת ב"כ התובעת הוכיחה התובעת כי ביצעה את העבודות בהיקף הנטען, וכי סולקה מהעבודה בהתראה של 3 ימים במקום 30 יום כנדרש על פי ההסכם. עוד הוכח כי לא נשלחה כל הודעת קיזוז לתובעת. ככל הנוגע לליקויים הוכח רק מקרה אחד של אי הגעת שומר לקניון, מקרה שהתובעת הודיעה על כך בזמן לנתבעת כדי שזו תדאג לאבטחה חילופית. האירוע האמור אינו בגדר הפרה יסודית של ההסכם ואף ההסכם עצמו צפה הפרות שאינן יסודיות וקבע בהתאם פצוי מוסכם פרטני לכל הפרה נקודתית כאמור. לטענת ב"כ התובעת טענת הקיזוז הועלתה לראשונה בכתב ההגנה, לא פורטה ומעולם גם לא ניתנה כל הודעה ועל כן היא נטולת בסיס. לחילופין טוען ב"כ התובעת כי יש מקום בנסיבות המקרה להורות על הפחתת הפצוי המוסכם אשר אין יחס סביר בין שעורו לבין המחיר הכולל של החוזה, ואשר אין לפרשו כחל בנסיבות המקרה. לכל היותר זכאית הנתבעת לניכוי בסך 500₪.

לטענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו הטענה ולפיה נטל הראיה על הנתבעת בשל "הודאה והדחה" הועלתה לראשונה בסיכומי התובעת ומהווה הרחבת חזית אסורה. התובעת גם נמנעה מלהביא לעדות עדים רלוונטיים ובעיקר את המפקח מטעמה בשטח ויש לזקוף זאת לחובתה. עוד טוען ב"כ הנתבעת כי עדויותיהם האמינות של עדי הנתבעת לא היו בגדר עדות שמיעה. כעולה מהצעת המחיר, הוראות החוזה והמכרז התחייבויותיה של התובעת כללו שמירה בכל הישוב, בשערי הכניסה ובקניון כאשר אבטחת מוסדות החינוך עתידה הייתה להתחיל רק ביום 1.9.05. לטענת ב"כ הנתבעת עדותו של חיים אביטל בדבר הלקויים שנתגלו לא נסתרה ומדובר במסכת לקויים ענפה בגינה הודה אף מנהל התובעת. לאחר שהתובעת לא פעלה לתיקון הליקויים על אף התראות שניתנו לה פנתה משכ"ל לתובעת והודיעה לה על סיום ההתקשרות בין הצדדים ועל זכות הקיזוז העומדת לנתבעת. מנהל התובעת לא טרח להגיב למכתב זה והטענה ולפיה ההודעה על סיום ההתקשרות לא ניתנה במועד, הועלתה לראשונה בסיכומים והיא בגדר הרחבת חזית. התובעת גם לא התנגדה לסיום ההתקשרות או טענה לזכותה לפיצוי בשל כך. הטענה כי חיים אביטל פעל ממניעים זרים לא הוכחה והינה חסרת יסוד, ולאור הנזקים שנגרמו לנתבעת כתוצאה מהצורך למצוא חברת שמירה אחרת בהתראה כה קצרה, ברור כי אך התנהלות התובעת היא שגרמה להפסקת ההתקשרות עימה. לטענת הנתבעת לנוכח ההפרות זכאית היתה הנתבעת לפצוי המוסכם בגין הפרות יסודיות הקבוע בהסכם. קיים יחס סביר בין הנזק לנתבעת עקב סיום ההתקשרות טרם המועד לבין הפצוי המוסכם. בפרט כאשר חשופה הנתבעת בקרות מקרה בטחוני כתוצאה מהפרת התובעת לנזקים ניכרים ללא קשר לתקופת החוזה.

דיון

א. גדר המחלוקת

4. התובעת היתה במועדים הרלוונטיים לתביעה זכיינית במכרז למתן שירותי אבטחה במוסדות חינוך, שירותי סיור ואבטחת טיולים, אבטחה היקפית ואבטחה ושמירה במוסדות צבור אשר פורסם על ידי החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן – משכ"ל). ביום 15.5.05 התקשרה התובעת עם הנתבעת בחוזה למתן שרותי אבטחה לנתבעת (ר' נספח ב' לתצהירו של מנהל התובעת). תקופת החוזה נקבעה ל-36 חודשים (ר' סעיף 10.1 לחוזה). ביום 30.6.05 נערכה פגישת תאום בין הצדדים במשרדי גיורא ראובני גזבר המועצה וביום 1.7.05 החלה התובעת לספק שרותי שמירה ואבטחה לנתבעת (ר' סעיפים 7 ו-10 לתצהירו של גיורא ראובני; סעיפים 8(א) ו-9 לתצהירו של מוטי שחם). ביום 28.7.05 פנתה הנתבעת למשכ"ל על מנת שתודיע לתובעת על הפסקת עבודתה של האחרונה החל מיום 1.8.05 וכך היה (ר' סעיף 17 לתצהירו של מרדכי שחם על נספחו; סעיף 37 לתצהירו של גיורא ראובני). בעקבות אותו מכתב הפסיקה הנתבעת את עבודתה ללא מחאה (ר' עדותו של מרדכי שחם בעמ' 16, שורה 25 – עמ' 17, שורה 5).

התובעת דורשת תשלום עבור החודש שמיום 1.7.05 ועד ליום 1.8.05 בו סיפקה לטענתה שירותי אבטחה לנתבעת. הנתבעת טוענת לקיזוז בגין זכותה לפיצוי מוסכם עקב ליקויי אבטחה שנתגלו לטענתה בעבודת התובעת.

ב. הזכות לתשלום

5. על פי האמור בתצהירו של מנהל התובעת על מנת לקיים אחר התחייבויותיה בהסכם הועסקו על ידי התובעת מאבטחים שעלות אספקתם לרבות אספקת ניידת פיקוח עולה כדי סך של 55,107 ₪ (סעיף 20 לתצהיר). על פי התצהיר, בהתאם להסכם ולאור אספקת שרותי האבטחה לנתבעת בחודש יולי, הוצאו לנתבעת 3 חשבוניות מס. בישיבת קדם המשפט מיום 17.9.07 הודיע ב"כ התובעת כי התובעת מוותרת על טענותיה ככל הנוגע לשתיים מהחשבוניות והתביעה מתייחסת למעשה רק לחשבונית 2489 שעל פי תצהירו של מנהל התובעת עומדת על סך 51,907.44 ₪ (ר' סעיף 19 א לתצהיר). אמנם הנתבעת בסיכומיה העלתה תמיהה ככל הנוגע לגירסת מנהל התובעת בתצהירו ולפיה שולם שכר העובדים מזמן וזאת בשים לב לתלושי השכר שצורפו לתצהיר ומועדיהם (ר' סעיף 11 לסיכומים). עם זאת עמדת הנתבעת היא כי לנוכח סכום הקיזוז הנטען על ידה בגין הפרותיה של התובעת את ההסכם, הרי שלא טענה בדבר זכאותה של התובעת לסכום הנתבע על ידה (ר' סעיף 11 לסיכומים). בנסיבות אלו ולנוכח תצהירו של מנהל התובעת על נספחיו, הרי שהוכח במידה מספקת כי אלמלא ההפרות הנטענות וטענתה של הנתבעת לזכותה לקזז, היתה התובעת זכאית לסך של 51,907.44 ₪.

האם זכאית הנתבעת לקזז כנגד הסכום האמור את הפצוי המוסכם על פי החוזה?

ג. שאלת ההפרה

6. לגירסת הנתבעת הפרה התובעת את חיוביה על פי ההסכם בין הצדדים הפרות יסודיות החל מתחילת ההתקשרות. הפרות אלו כללו בין היתר היעדרות מאבטחים מעבודתם ו/או הסתלקות מאבטחים ממשמרת מבלי שהתובעת דואגת למחליפים מתאימים בהיעדרם. זאת כאשר מדובר בישוב אשר בשל האזור בו הוא מצוי מקבל נושא הבטחון חשיבות ראשונה במעלה (ר' סעיפים 12-11 לתצהיריהם של גיורא ראובני ושל חיים אביטל).

לגרסת התובעת ניסתה הנתבעת כל אמתלא על מנת להצדיק את מטרתה להפסיק את ההתקשרות עם התובעת וזאת משיקולים זרים כאשר התלונות לגבי הפרות היו בגדר תלונות נקודתיות שטופלו על ידי התובעת באופן מיידי (ר' סעיפים 16-14 לתצהירו של מנהל התובעת).